עכו - החברה הכלכלית

הגנים הבהאים


גני בהאג'י שמצפון לעכו מקיפים במעגל רחב את האחוזה ההיסטורית בה התגורר בהא-אללה, הנביא-המייסד של הדת הבהאית, בשנות חייו האחרונות, ואת המקדש בו הובא למנוחת עולמים.
אל הגן המעגלי מוביל שביל גישה ארוך וישר שלאורכו נטועים ברושים וצמחייה טבעית. ההליכה בשבילי הגן מעוררת שלווה פנימית, המתעצמת ככל שמתקרבים למרכז הגן. עם הכניסה אל לבו של האתר חש המבקר כאילו נכנס לעולם של רוגע ושלווה, מעין מקלט ללא קירות המגונן עליו מבלי ליצור תחושת סגירות. הגינון המעוצב והמדויק זורם סביב המבנים ההיסטוריים והאלמנטים הטבעיים, הכוללים שיקמה בת מאות שנים ומטע עצי זית עתיק.
            

הדת הבהאית הינה דת מונותיאיסטית שנוסדה במאה התשע-עשרה, הרואה את עצמה כממשיכת דרכן של הדתות הגדולות ואשר נושאת מסר חדש לעידן המודרני.

במהלך 150 שנות קיומה, התפשטה הדת הבהאית בכל רחבי תבל, והפכה לתנועה עולמית, עם למעלה מחמישה מיליון מאמינים החיים בכל מקום בעולם ומשקפים את מגוון האוכלוסיות שבו.

הגנים הבהאים בחיפה ובעכו, והמבנים המצויים בהם, מייצגים הן את הזיכרון ההיסטורי והן את המרכז הנוכחי של הקהילה הבהאית העולמית. מכאן נובע ערכם "האוניברסלי היוצא מן הכלל" של הגנים שהוכר לאחרונה על ידי אונסקו בהחלטה לכלול אתרים אלו ברשימת אתרי המורשת העולמית לשימור עבור הדורות הבאים.

הסקירה ההיסטורית הקצרה שלהלן מסבירה כיצד כל זה קרה ומדוע סיפור זה חשוב כל כך.

הבאב – הנביא המבשר

הבאב ("השער") נולד בשם סעיד עלי-מוחמד בשיראז (איראן) בשנת 1819. עוד בילדותו הפגין עומק רוחני ותבונה שמעבר לגילו. בגיל 24, בתקופה של ציפיות משיחיות עזות באיראן, הכריז הבאב על עצמו כעל נביא או שליח האל. המסר החברתי שנשא היווה אתגר לדרך החשיבה של תקופתו – הוא אסר כל שימוש באלימות (ג'יהאד), הכיר בשוויון הנשים ותמך במדע ובחינוך. בהסתמך על נבואות מן הכתבים הקדושים, טען הבאב שהוא המבשר שתפקידו להכין את הקרקע לבואו של שליח נוסף של האל(הבהא אללה), אשר יביא את עידן השלום והצדק, שהובטח על ידי כל הדתות.

לאחר ש-18 מאמינים, ביניהם אישה אחת, מצאו את דרכם הייחודית אליו וקיבלו את בשורתו, שלח אותם הבאב להפיץ את תורתו. עד מהרה היו לבאב מאות אלפי מאמינים מכל שכבות החברה, ביניהם אף כמה מנהיגים דתיים מוכרים, שנמשכו אל תורתו. ההנהגה הדתית בפרס חשה מאוימת מהצלחתו של הבאב והכריזה עליו ככופר, ובכך הציתה גל של רדיפות, שבמהלכן עונו ונרצחו אלפים ממאמיניו.

הבאב נאסר במבצר מבודד, שם שהה שלוש שנים עד להוצאתו להורג בכיכר העיר טבריז ב-9 ביולי 1850, מאמיניו לקחו את גופתו והעבירוה ממקום מסתור אחד לשני במשך שישים שנה, עד שהתאפשר להביא את השרידים לקבורה בארץ הקודש ולהטמינם במבנה אבן פשוט על הר הכרמל. בשלב מאוחר יותר נוסף למבנה הקבר מבנה-על מונומנטלי בעל כיפת זהב. עבור הבהאים, יופיו של מקדש הבאב והגנים המטופחים הסובבים אותו מהווים תשובה הולמת לסבל ולעוולות שהיו מנת חלקו של הבאב.

בהא-אללה (Bahá’u’lláh) – הנביא המייסד

מירזא חוסיין עלי (1817-1892), שהוכר בכינויו בהא-אללה (זוהר האל) נולד למשפחת אצולה מהמחוז האיראני נור. במקום ללכת בדרכי אביו, שהיה שר בחצר המלכות, הוא בחר לסייע לחולים ולעניים. כאשר הכריז הבאב על שליחותו, הפך בהא-אללה לאחד ממאמיניו, ומאוחר יותר לדמות מובילה בתנועה. כמו רבים אחרים, בחירה זו הפכה אותו למטרה למאסרים ועינויים. בכתביו הוא מתאר כיצד בעודו כלוא במרתף תת-קרקעי, באוגוסט 1852, הוא שמע את הקריאה האלוהית.
כל רכושו של בהא-אללה הוחרם, וב-1853 הוא ומשפחתו גורשו לצמיתות ממולדתם. התחנה הראשונה של גלותו הייתה בבגדאד, אח"כ טורקיה ועוד. בכל תחנה בגלותו, זכה בהא-אללה לאהבתם ומסירותם של האנשים שהקיפו אותו ועורר את קנאתם של אנשי הדת והשליטים. לבסוף, בשנת 1868, הוגלה בהא-אללה לעכו, שהיתה אז פינה נידחת באימפריה העות'מנית אליה הושלכו אסירים פוליטיים ובלתי רצויים אחרים. עם הזמן השתנה יחסם העוין של שלטונות עכו ותושביה כלפי בהא-אללה והפך לחיובי. לאחר תשע שנות בידוד, תחילה במצודה ולאחר מכן בתוך חומות העיר העתיקה, הורשה בהא-אללה להסתובב חופשי ולחיות בכפר צפונית לעכו. שתים-עשרה שנות חייו האחרונות עברו עליו בנוחות יחסית באחוזה הניצבת כיום בלב הגנים הבהאים בעכו. לאחר פטירתו ב-29 במאי 1892, בגיל 75, הוא נטמן במבנה קטן סמוך לאחוזה, המוכר כ"מקדש בהא-אללה". אל מקדש זה מכוון כל בהאי את פניו ומחשבותיו כאשר הוא מתפלל את תפילתו היומית.

במהלך חייו בכלא ובגלות, עסק בהא-אללה בכתיבה של הכתבים הקדושים הבהאים שנתגלו לו, על פי האמונה, בזרם מתמשך, לעיתים בקצב כה מהיר עד כי לא ניתן היה להעלותם על הכתב. בעודו כלוא בתוך חומות עכו, הוא קיבל השראה לכנס את חוקי הדת בספר, שלו קרא "הספר הקדוש ביותר" (כיתב-י-אקדס). הוא שלח איגרות למלכים ולשליטים של תקופתו, מדגיש את סמכותו כשליח האל, מפציר בהם להשכין שלום בתוך עמם ולשלוט בנתיניהם מתוך צדק וחמלה, מזהיר אותם מן ההשלכות של שאננותם, ובמקרים אחדים אף חוזה את נפילתם. בנוסף לכתביו העיקריים שעסקו בנושאים תיאולוגיים ומיסטיים, הוא כתב אלפי מכתבים לאנשים פרטיים, בהם הסביר את תורתו והציע הדרכה אישית. בצוואתו, מינה בהא-אללה את בנו הבכור לממשיך דרכו והעניק לו את הסמכות לפרש את תורתו וליישב חילוקי דעות על מנת להגן על קהילת המאמינים מפני עימותים וויכוחים העלולים להוביל לפילוג.
שעות פתיחה: 9:00-16:00 בכל ימות השבוע
בימים שלישי, רביעי וחמישי ניתן לבקר בגנים החיצוניים בלבד.

האתר מונגש לנכים.

לצפייה באתר לחץ כאן.

חדשות ועדכונים