אתרים היסטוריים

"יש לי חברה קצת יותר גדולה ממני היא כבר בת 5000 שנה..."

תמצית ימי עכו

בשל מיקומה לחוף ים ונמלה הטבעי, שימשה עכו לאורך ההיסטוריה שלה צומת דרכים ראשי ומקום מפגש בין מזרח ומערב. במהלך 3000 השנים הראשונות (200-3200 לפני הספירה), התגוררו תושביה הכנענים והפיניקים על גבעה ממזרח לעיר המודרנית החדשה דהיום –מקום הקרוי היום תל עכו, תל נפוליאון. בתקופה ההלניסטית שונה שמה של עכו לפתולמאיס, היא התרחבה מערבה והכילה חלקים משטחי עכו העתיקה והחדשה של ימינו. בתקופה הביזנטית שמרה על חשיבותה והייתה מקום מושבו של הבישוף. בעקבות הכיבוש האסלאמי במאה ה7 לספירה הושב לעיר שמה המקורי עכא. בימי הביניים בראשית המאה ה12 לספירה הייתה עכו נמל מרכזי חשוב וב1191 הפכה לבירת הממלכה הצלבנית -ממלכת ירושלים. ב1291 כבשו הממלוכים בהנהגת אל מאליכ אל אשרף את העיר וכמעט הרסוה כליל. לאחר תקופה של דעיכה עכו רכשה מחדש את חשיבותה כעיר נמל בתקופה העות'מאנית. לקראת סוף המאה ה18 הייתה עכו לבירת מחוז צידון. שליטה המפורסם של עכו פאשא אחמד אל- ג'זאר ביצר אותה מחדש והקים את מרבית מבניה הציבוריים בהם השווקים, הח'אנים, המסגדים ומערכת המים המתוחכמת. אל -ג'זאר כונן בעכו מרכז פוליטי וצבאי שהיה חזק דיו לעמוד בפני המצור ששם נפוליאון על עכו ב,1799 וכישלונו אל מול חומות עכו מסמל את קריסת מסעו הצבאי לכיבוש המזרח התיכון. בשנת 1918 נכללה עכו בשטח המנדט הבריטי. בשנת 1947 עברה לידי הערבים. במאי 1948 עברה לידי צה"ל ומדינת ישראל היום אוכלוסייתה מונה כ54,000 נפש מהם כ72% יהודים ו28% ערבים.
ההכרה בערכים הבינלאומיים היוצאים מן הכלל של עכו באה לידי ביטוי בהכרזתה ע"י אונ"סקו כאתר מורשת עולמית בשנת 2001. תושבי עכו של המאה ה21 מייצגים את כל הדתות העיקריות והמסורות התרבותיות של האזור. המורשת המוחשית ביותר של העיר היום היא העיר העות'מאנית -מפלס החיים בעיר העתיקה ששרדה בצד ובעיקר מעל האתר הצלבני השמור ביותר בעולם.